קבוצות קריאה פעילות
Cuneiform Mathematical
Texts
This reading group aims to introduce participants to a variety of genres of cuneiform mathematical texts and foster an appreciation for Mesopotamian mathematical thinking, primarily through translations and cuneiform epigraphy. Each session will focus on a different period of cuneiform culture aiming to present the key texts and thus track the major developments over a 3000-year period.
Middeke-Conlin, Robert. Knowledge, literacy, and elementary education in the old Babylonian period. Springer, 2023.
Nissen, Hans J., Peter Damerow, and Robert K. Englund. Archaic bookkeeping: Early writing and techniques of economic administration in the ancient Near East. University of Chicago Press, 1993.
Nemet-Nejat, Karen Rhea. Cuneiform mathematical texts as a reflection of everyday life in Mesopotamia. American Oriental Society, 1993.
Ossendrijver, Mathieu. "Babylonian mathematical astronomy." Handbook of archaeoastronomy and ethnoastronomy. Springer, New York, NY, 2015. 1863-1870.
CDLI (Cuneiform Digital Library Initiative) for viewing tablets
לפרטים: david.hilder@mail.huji.ac.il
קבוצות קריאה קודמות
אסטרונומיה בעברית
את הקבוצה יוביל ד"ר נירן גרשטיין והיא תעסוק בחיבורים שסיפקו לקורא העברי הימי־ביניימי ידע בסיסי וראשוני באסטרונומיה. לצד קריאה ודיון משותף בתכני החיבורים, ננסה להשיב על שאלות הנוגעות לאופי החיבורים ולקוראיהם המוקדמים: מי קרא חיבורים אלה ולאיזו מטרה? מה הניע אותם לקרוא דווקא בהם? כיצד הבינו ופירשו את התכנים המובאים בהם? באיזה אופן חיבורים אלה תיווכו לקוראי העברית את מצב האסטרונומיה של התקופה? האם החיבורים כוללים בתוכם גם תיקונים וביקורת שהגיעו מצידם של הוגים מוסלמים? האם הם מתייחסים לאי־ההלימה שבין המודל של תלמי לבין דוקטרינות מרכזיות בפילוסופיה של אריסטו?
מוזיקה, ריטואל ומבנה חברתי
במשך רוב ההיסטוריה האנושית מוזיקה שיחקה תפקיד משמעותי בריטואלים דתיים שיצרו ושימרו את הסדר החברתי. בקבוצת הקריאה נקרא טקסטים אנתרופולוגיים, אתנוגרפיים ופילוסופיים בניסיון להבין מהו ריטואל, איך הוא מייצר מבנה חברתי-קוסמולוגי, מדוע קיים קשר הדוק בין מוזיקה וריטואל, ולמה תפקידה החברתי של המוזיקה השתנה בתקופתנו. נקרא קטעים מתוך:
Bell, C. (1992). Ritual Theory, Ritual Practice.
Bellah, R. N. (2005). Durkheim and ritual (in The Cambridge Companion to Durkheim).
Geertz, C. (1973). Religion as a Cultural System (in The Interpretation of Cultures).
Sahlins, M. (2022). The New Science of the Enchanted Universe: An Anthropology of Most of Humanity.
Gell, A. (1998). Art and Agency: An Anthropological Theory.
Nettl, B. (2015). The Study of Ethnomusicology: Thirty-Three Discussions.
Lewis, J. (2013). A Cross-Cultural Perspective on the Significance of Music and Dance to Culture and Society (in Language, Music, and the Brain).
Cross, I. (2023). Music in the digital age: Commodity, community, communion.
הקדמות לחיבורים מדעיים ופילוסופיים מימי הביניים
את הקבוצה יוביל ד"ר נירן גרשטיין והיא תתמקד בקריאת הקדמות לספרות מדעית או פילוסופית שנכתבו על ידי מחברים, מתרגמים ומעתיקים במהלך ימי הביניים, בשפות ובסביבות תרבותיות שונות. בכל מפגש נתמקד בהקדמה אחת, נקרא אותה יחד, נשוחח על מחברה, וננסה לעמוד על מאפייניה הייחודיים. בנוסף, ננסה להשיב מדוע מצאו לנכון מלומדים לכתוב הקדמות לספרים שכתבו, תרגמו או העתיקו? מה המטרה שההקדמות מבקשות לשרת? האם ניתן לזהות דפוסים קבועים המובאים בהקדמות? אם כן, מה הדבר מלמד על תרבות הכתיבה המדעית והפילוסופית בימי הביניים ועל ציבור הקוראים? האם ניתן להבחין במסורות שונות של כתיבת הקדמות בתרבויות ובתקופות שונות? האם הקדמות לחיבורים העוסקים בענף מדעי אחד שונות במהותן מהקדמות לספרות המוקדשת לענף מדעי אחר? האם יש להבחין במאפיינים ייחודיים להקדמות שנכתבו על ידי מתרגמי ספרים או מעתיקים? והאם ניתן לראות בהקדמות סוגה ספרותית העומדת בפני עצמה?